ניהול משברים הוא אולי האתגר האנושי הבולט ביותר של התקופה שלנו. לא רק מנכ”לים ומנהלי חברות נדרשים לכך - גם זוגות, משפחות, עובדים וסטודנטים. כולנו חיים בסביבה מתוחה, משתנה ומבלבלת. מה שמבדיל בין מי ששוקע לבין מי שמחזיק מעמד ואפילו צומח - הוא לא רק אסטרטגיה עסקית, אלא שילוב של תובנות מחקריות והרגלים אנושיים פשוטים.
כשמשבר פוגש זוגיות: מה אפשר ללמוד מג’ון גוטמן
ג’ון גוטמן, פסיכולוג אמריקאי שחקר אלפי זוגות במעבדתו, מצא שכ־70% מהקונפליקטים בזוגיות אינם ניתנים לפתרון. כלומר, ניהול משברים בזוגיות לא עוסק בלפתור הכל, אלא בלחיות לצד השוני.
ארבעה עקרונות של גוטמן (שתקפים גם לחיים הארגוניים):
כוחם של זרים: איך קשרים רופפים מצילים אותנו במשבר
אנחנו יודעים כמה קשרים משמעותיים חשובים, אבל מחקרים מראים שגם אינטראקציות קטנות עם זרים משפרות את מצב הרוח ומחזקות תחושת שייכות.
ג’ו קוהיין, בספרוThe Power of Strangers, מתאר את הכוח שבשיחות קצרות עם אנשים לא מוכרים. הפסיכולוגית ג’יליאן סנדסטרום הוכיחה שאנשים שדיברו עם זרים ברכבת דיווחו על תחושת אושר גבוהה יותר - גם מופנמים.
בניהול משברים, “קשרים רופפים” יכולים להיות שכבת חוסן נוספת: מילה עם השכן, חיוך לשליח, שיחה אקראית בבית קפה. אלה לא סתם רגעים, אלא מנות קטנות של ודאות אנושית בתוך אי־ודאות גדולה.
איך אנחנו צורכים מידע - ולמה זה חלק מהמשבר
כשהמציאות מתוחה, אנחנו נמשכים למסכים. כמו ילדים שדורשים “סיפור לילה טוב”, גם אנחנו רוצים עוד פרשנות, עוד עדכון, עוד “הסבר סופי”.
הבעיה: המדיה בנויה לחוקים של בידור - תשובות מהירות, מסרים פשוטים, בלי עומק. ניל פוסטמן תיאר זאת בספרו Amusing Ourselves to Death (1985): הטלוויזיה מחייבת שטחיות.
בניהול משברים זה מתבטא בצריכה מוגזמת של מידע שמוסיף רעש ומבלבל.
הפתרון: לצמצם חשיפה, לבחור 2–3 מקורות אמינים, ולזכור שאין ודאות מוחלטת.
“המדיום הוא המטאפורה: הוא מעצב את הדרך שבה אנו חושבים.”
Neil Postman, Amusing Ourselves to Death (1985).
ארבע אסטרטגיות אנושיות ליצירת ודאות
במשברים כולנו מחפשים ודאות. לרוב אנחנו עושים זאת באחת מארבע דרכים - לעיתים במקביל:
עוד ציטוטים חשובים בהקשר הזה:
“מה שלא הורג – מחשל.”
Friedrich Nietzsche, Twilight of the Idols (1888).
“אין לנו שליטה על הגורל, רק על הגישה שלנו אליו.”
Viktor Frankl, Man’s Search for Meaning (1946).
שאלות ותשובות
איך אפשר להישאר מפוקסים בזמן משבר?
על־ידי בחירה במשימה אחת חשובה והתרכזות בה. יצירת “אי של ודאות” בתוך כאוס.
האם עדיף לדבר על הקשיים או להסתיר?
מחקרים מראים: שיתוף, גם אם חלקי, מחזק קשרים ומאפשר תמיכה. לא חייבים להיחשף לגמרי, אבל הימנעות מוחלטת מייצרת נתק.
למה קשה כל כך להפסיק לצרוך חדשות?
כי זה נותן תחושת שליטה. כמו סיפור לילה טוב שחוזר שוב ושוב. ההבנה שזה מנגנון פסיכולוגי יכולה לעזור לכם לצמצם את החשיפה.
מה בעצם עושה לנו טוב במשבר?
שילוב של קשרים קרובים, אינטראקציות קטנות עם זרים, ושגרות פשוטות שמחזירות תחושת שליטה.
סיכום
ניהול משברים איננו רק טכניקה עסקית - הוא דרך חיים. הוא דורש מאיתנו לא להסתנוור ממידע עודף, לשמור על קשרים קרובים, לאסוף נקודות אור מקשרים רופפים, ולהפוך משבר למנוף צמיחה.
בעולם של חוסר ודאות תמידית, ניהול משברים הוא לא פרויקט חד־פעמי אלא שריר שיש לאמן.
רוצים להעמיק בשאלות של מנהיגות, חוסן ותרבות ארגונית? כנסו לעמוד ההרצאות והסדנאות לפיתוח מנהלים באתר, ותגלו איך להפוך את המשבר למנוף לחשיבה אחרת ולעשייה משמעותית.
