
מה איתכם - מרגישים שאתם ניתנים להחלפה?
יש תשובה מקובלת:"בתי הקברות מלאים באנשים שהיו בטוחים שאי-אפשר להחליף אותם".למדנו שזה לא ראוי לחשוב על עצמנו כעל אנשים שאין להם תחליף.
אבל למה בעצם?
כהורים, למשל, לעולם לא היינו חושבים כך.
עכשיו, כשהבינה המלאכותית מחליפה עוד ועוד דברים שעד לא מזמן רק בני אדם ידעו לעשות, הגיע הזמן לשאול שאלה הפוכה:
במה אנחנו בלתי-ניתנים להחלפה?

המפגש משלב כלים מעשיים, מחקר ודוגמאות מתוך שנים של עבודה עם מנהלים וארגונים בארץ ובעולם,
לצד תובנות מהמחקר שערך דורון על אנשים יוצאי דופן במסגרת ספרו רב-המכר "יש ממי ללמוד".
בעולם שבו כמעט כל יכולת הופכת נגישה לכולם, השאלה המקצועית החשובה כבר אינה רק "מה אני יודע לעשות?"
אלא:
מה יש בדרך שבה אני חושב, פועל ומוביל - שקשה מאוד להחליף?

מה בעצם השתנה?
כבר שנים מדברים איתנו על ניהול בעולם מהיר, תוך כדי תנועה (Lean Start-up),
ועל החובה לרוץ מהר באופן אג'ילי (Agility), ועוד יותר מהר דרך מושגים כמו ווקה (Vuca).
ומה עכשיו, עם ה-AI: זה בעצם כל מה שאמרו לנו עד היום - רק הרבה יותר מהר?
או שיש כאן משהו חדש ואחר באמת?

כולנו מבינים שללמוד את הפיצ'ר החדש של קלוד לא באמת יפתור לנו את הצורך לחשוב מהר ולעומק. מהפכת ה-AI מציבה בפנינו שאלות בסיסיות שחייבים לתת עליהן את הדעת בניהול שלנו:
- איזה גבולות אסור לנו להציב לעצמנו יותר?
- מה צריך להפסיק ומיד לעשות ומה להתחיל לעשות שמעולם לא עשינו?
- איזה כללים לא השתנו בעולם שבו הכל לכאורה משתנה?
- איך לנהל ארגון ולהוביל אנשים בעולם חסר יציבות שלא עומד להרגע?
- איך משלבים תכנון מרחיק לכת ומטרות של עתיד רחוק, עם מציאות יומיומית של משברים
ושינויים כלכליים-פוליטיים-חברתיים שמשנים לפעמים את כל התמונה?
ד"ר דורון שעובד עם הנהלות בכירות ומובילים ברחבי העולם מגיע אליכם למפגש מיוחד שממוקד בניהול, ומכוון למנהלים, מובילים ומנהיגים.
בעולם החדש מנהלים יצטרכו לדעת להחזיק ניגודים שפעם נראו לנו סותרים:
לחשוב רחוק - ולהשתנות מהר.
להיות גמישים - ולדעת על מה לא מוותרים.
להיעזר ב-AI ולפתח קול אישי ואג'נדה.
להיות ממוקדים מאוד - בעולם שמושך אותנו לכל הכיוונים.

עליית ה-AI איננה מהפכה חולפת, היא רק התחילה:
המכונה הופכת לחכמה יותר, יעילה יותר, מוכשרת יותר ומחליפה בני-אדם. היא לא תעצור.
בני-אדם יצטרכו לזוז ביחד איתה, להמציא מחדש, להחליף עבודות, ללמוד מחדש, ושוב מחדש. למי יש כוח? ולאורך כמה שנים?
- איך שומרים על אנרגיה, תשוקה וסקרנות לאורך כל החיים?
- איך להנות מאתגרים חדשים? כי יהיו כל הזמן כאלה.
- איך להרגיש מסוגלים ובטוחים בעצמנו?
- איך לנחות בכל פעם במקום חדש ולהרגיש בבית?
- איך לשמור על עצמנו ועל מה שבאמת חשוב לנו - בתוך כל הרעש?
> המפגש מתמרכז בגישה יצירתית לחיים בעולם שלא מפסיק לרוץ.

העולם החדש דורש מאיתנו ללמוד, להשתנות ולהמציא את עצמנו מחדש. השאלה היא איך נעשה את זה בלי לאבד בדרך את האנרגיה ואת הסקרנות שלנו. ההרצאה משלבת אינטראקציה עם הקהל.

השאלה החשובה בחינוך היא כבר לא כמה ילד יודע - אלא האם הוא מצליח לגלות במה הוא יוצא דופן.
מהפכת ה-AI הופכת את השאלה הזאת לקריטית. אם מכונות יודעות יותר, זזות מהר יותר וזוכרות הכול - מה אנחנו רוצים שילדים ידעו לעשות בעצמם? איך מגדלים ילד יצירתי, פותר בעיות, כזה שיוכל אולי אפילו להמציא את העבודה שבה יעבוד? ומה צריכים הורים, מורים ומנהלים לעשות אחרת בעולם כזה?
במשך שנים נפגש ד"ר דורון בארץ ובעולם עם הורים, מורים, מנהלים ומובילי חינוך שמפתחים מודלים חדשים של למידה, ובוחן מקרוב ניסיונות להגדיר מחדש איך ילדים לומדים ואיך מבוגרים מובילים אותם.
המפגש יוצא משאלה פשוטה לכאורה: האם כל ילד הוא מחונן במשהו?
התשובה של דורון היא כן. השאלה המעניינת יותר היא האם אנחנו יודעים לזהות את סוג המחוננות שלא נכנס למבחן.

זה הזמן להבין:
- איך מאפשרים לכל ילדה וילד לזהות במה הם "הכי מעולים בעולם"?
- איך מזמינים גם מורות, מורים ואנשי חינוך לעבור את אותו תהליך ולזהות מחדש את היכולת הייחודית שלהם?
- איך מעצבים יום יום שמפתח אצל ילדים יכולת אישית, מקורית ויצירתית?
- איזה סוג של למידה עוזר לילד להתמודד עם חוסר ודאות, שינויים ובעיות שאין להן תשובה אחת נכונה?
- איך מפתחים סקרנות, פליאה, חברות ויכולת אנושית בעולם שהופך טכנולוגי יותר?
- איך מתייחסים אחרת לזמן מסכים, משחקי מחשב ו-AI - ומה חשוב במיוחד לזכור כשלומדים ועובדים עם בינה מלאכותית?
- ולמה דווקא עכשיו יש הזדמנות להחזיר למורה ולמחנך את המקום שלהם כמבוגרים משמעותיים, מובילים ויוצרים?
המסקנה של דורון דווקא אופטימית: מהפכת ה-AI יכולה להיות הזדמנות לעבור מחינוך שמנסה לגרום לכל הילדים להצליח באותם דברים - לחינוך שעוזר לכל ילד לגלות במה הוא אחר.
זה מפגש אינטראקטיבי, מעשי ומפתיע, שמשלב דוגמאות מהעולם, מחקר ועבודה עם הקהל.
השאלה היא כבר לא האם כל ילד הוא מחונן.
השאלה היא האם בנינו בית, כיתה ומערכת חינוך שיודעים לזהות את סוג המחוננות שלא נכנס למבחן.