עולם התעסוקה במאה עשרים ואחת משלב בין מסורות ועקרונות עליהם גדלנו, לצד תובנות וראיה עתידית של התמורות והשינויים הצפויים לנו, וביצוע ההתאמות הנדרשות.משבר COVID-19 לצד כל הרעות והחולות, תרתי משמע, שהביא עמו, העניק גם דחיפה לעסקים וארגונים רבים, למימוש ויישום חזון שבחלקו כבר היה באופק, וטרם נמצא הגורם המניע ליישומו. רעיונות דוגמת מעבר לעבודה מהבית, שירותים ווירטואליים ומכירה באמצעות אתר/אפליקציה, לא נולדו בשנת 2020 הידועה לשמצה, אולם סיטואציות של להיות או לחדול הביאו עסקים רבים לאמץ אותם כגלגל הצלה אחרון.ומה אם יש דרך אחרת?
ומה אם הבעיה אינה נמצאת במשבר הבריאותי והכלכלי, וגם לא במצוקות כלכליות אמיתיות ביותר בפניהן עומד העסק? ומה אם הבעיה נמצאת בכלל באופן ראיית הסיטואציה והתרגום שלה?מנהלים זוטרים ומנכ”לים גדולים זוכים מעת לעת בהרצאת מוטיבציה אשר מתעלמת מן הצרכים שלהם, ושמה דגש על חשיבה חיובית ככלי להצלחה עסקית.אלא שהעסק צריך תשובות ופתרונות ולא זריקת מוטיבציה. הרצון להצליח נמצא שם, תמיד היה ומעולם לא עזב. הצורך הקיים הוא בכלי מעשי להתמודדות עם המשבר. כמעט. או שלא?היפוך מחשבתי הוא ללא ספק כלי ישים ומעשי- אולם ההתייחסות לסיטואציה כאל מצב משברי היא בדיוק השגיאה שעושים מרבית בעלי העסקים והמנהלים בהתמודדות עם משבר הקורונה, ועם אתגרים בכלל.יצירתיות בעבודה
יש הנוטים לחשוב כי יצירתיות היא נחלתם של ילדים ושל אומנים בלבד. אלא שהלכה למעשה יצירתיות היא כלי בידיהם של אנשים מצליחים בכל תחומי החיים.המוח האנושי בנוי לזהות ולעשות שימוש בדפוסים קיימים ומוכרים להתמודדות עם מגוון סיטואציות. יצירתיות למעשה נוגדת את הטבע האנושי, כאשר המוח מפיק צורות מחשבה והתמודדות אחרות מאלה המוכרות לו.תבנית התנהלות טבעית: זיהוי שינוי- תרגום של המוח את השינוי לבעיה- הצפת דפוסים מוכרים לטיפול- יישום וביצוע פעולות על פי אותם דפוסים- הצלחה או כישלון בטיפול בבעיה- תיוק הסיטואציה והדפוס במוח על פי אחוזי ההצלחה או הכישלון לשימוש עתידי.יצירתיות היא הכלי הראשון ששובר את הפרדיגמה המתוארת, כאשר זו יכולה להשתלב בכל אחד מן השלבים המתוארים. ככל שהיצירתיות תבוא לידי ביטוי מוקדם יותר, כך סיכויי ההצלחה של האדם לצלוח את הסיטואציה רבים יותר.
מהו היפוך מחשבתי
היפוך מחשבתי אינו מביא תיאוריות עמוסות במילים, ולמעשה הפשטות שבו היא סוד הצלחתו. היפוך מחשבתי בא לנפץ את אותם דפוסים ישנים, אשר מביאים אותנו למכלול פעולות אשר מתבצעות “על טייס אוטומטי” בבחינת הימור להצלחה.היפוך מחשבתי מכיר בטבעו של האדם לזהות בקשיים ובשינויים בעיות אשר מצריכות פתרון, את מטריית המיגון הראשונית הקרויה מזעור נזקים, ואת החיפוש וההצמדות לכל מה שמוכר במטרה לשחזר ככל הניתן את המצב שקדם למשבר.משבר הקורונה אינו שונה בכך ממשברים אחרים, מלבד העובדה כי מדובר בסיטואציה שנולדה ברגע אחד בעבור מאות אלפי עסקים בישראל. הנטייה הראשונית של רובם הייתה מזעור נזקים: צמצום הוצאות, בחינת אפשרויות לשימור הפעילות במסגרת ההנחיות, הישענות על סיוע, הלוואות ומענקים. כל אלו אפשרו לחלק מן העסקים הללו להחזיק את הראש מעל המים, לשרוד ולהמתין עד יעבור זעם.היפוך מחשבתי סייע לעסקים אחרים לבחון את הסיטואציה והמשבר בעיניים אחרות:
ריאליות יותר– המשבר כאן, ישנם דברים שקורים בגללנו, ישנם דברים שקורים בזכותנו, וישנם דברים שקורים בלי קשר אלינו.
אומץ– העולם מתקדם במהירות שיא. האם אני טס אתו או מביט לאחור.
שינוי יעדים– הישרדות אינה יעד, היא מצב נתון שאינו אופטימלי. צמיחה, התפתחות, הזדמנות הם היעדים למימוש, דווקא בשעה של משבר.
דריסת מיתוסים– האם באמת הטכנולוגיות המתקדמות במאה עשרים ואחת מרחיקות בנינו? ואולי למעשה מקרבות? איזה תקשורת הייתה בין משפחות, חברים, שותפים עסקיים, ילדים, בלעדי החדשנות הטכנולוגית ומה שהביאה אלינו? האם השכרת אולם, הצבת במה, וכינוס משתתפים, היא באמת הדרך הטובה ביותר להעביר מסרים?
ד”ר אייל דורון הוא מרצה מוביל לארגונים ולעסקים, אשר מאמין כי אין מתפקידו ללמד אנשי מקצוע מנוסים ומוכשרים את עבודתם, כי אם לסייע בידם בכלים ישימים בתחומי החשיבה היצירתית, המנהיגות היצירתית ובניית הדרך במעלה ההצלחה. באמצעות היפוך מחשבתי ושינוי בתפיסות מיושנות, סייע ד”ר דורון למאות עסקים בישראל, לפריחה, לעצמאות כלכלית ולמיתוג שיא.