“מעורר השראה” הוא מסוג הדברים שאנחנו אומרים על כל דבר שחורג מגבולות השגרה, ההיגיון או הדמיון שלנו. “זוהי הרצאה מעוררת השראה”, או זהו “איש מעורר השראה”, הם ביטויים שאנחנו מייחסים למשהו שמטעין אותנו ברגש מסוים, כוח מסוים, בתחושה שפגשנו משהו אחר ומרומם נפש.אנחנו זקוקים להשראה וצמאים להשראה, עובדים, מנהלים, בני אדם.הבעיה היא שהשראה מתפוגגת מהר. נמוגה כמעט בבת אחת מיד עם תום “ההרצאה מעוררת ההשראה”. השאלה המרכזית היכן היא נותרת ומי זוכה בה.ההשראה היא ניגודה כביכול של “השגרה”. אותה שגרה אפורה, יום יומית ונטולת כל חן וקסם. מפגש מעורר השראה הוא כזה קודם כל ולפני הכל בשל יכולתו להתעלות מעל השגרה ולהיות חריג.אבל השגרה לא מוותרת, היא אורבת לנו ומיד בתום המפגש המיוחד היא מזנקת עלינו וגומרת לנו לחזור מיד אל החיים ולשכוח.מה עושים?
הנה שלוש נקודות לזכור לפני ההרצאה מעוררת ההשראה הבאה שתהיו בה:1. השראה וחיי היום יום:מפגש השראה לעובדים או למנהלים הוא לכאורה “גדול מן החיים”, אבל תפקידו האמיתי הוא לעזור לנו לראות כיצד נוכל כבר מחר בבוקר לקחת ממנו משהו ו”לצבוע” את חיי היום יום שלנו באלמנט מעורר השראה. היום יום שלנו צריך לשאוף לרגע אחד, נקודה אחת, מפגש אחד, שיש בהם משהו מן ההשראה. האתגר המעניין לפנינו הוא לדעת לחלץ כמעט מכל אדם, כמעט מכל התנסות, ניצוץ מעורר השראה. הגיבורים הגדולים והמרגשים הם לרוב דווקא האנשים שנאבקים באופן הרואי עם תלאות החיים, לא בהכרח אלה שנוגעים בכוכבים.2. לדעת להקשיב ולקבל השראה מאלה שנושאים אלינו עיניים:רגעי ההשראה הגדולים ביותר מחכים לנו לעיתים באפשרות שלנו ללמוד דווקא ממי שלכאורה אמור ללמוד מאתנו: העובדים שלנו והילדים שלנו. האם נדע להקשיב ולספוג השראה מהמבט הרענן והתמים של ילדינו על העולם, מהאנרגיה ורוח השטות שלהם, מהחיוך הסקרן שלהם, או מהדרך המקורית שלהם להביט אל העולם. האם נדע לקבל השראה מעובדים שלנו שחווים את הדברים לעיתים כל כך אחרת מאתנו. היכולת לזכות בהשראה תלויה בצניעות, הצניעות מאפשרת להקשיב.3. הרגעים שבהם אנחנו מעוררים השראה בעצמנו:הרגעים הקסומים של החיים הם לעיתים הרגעים שבהם אנחנו מפתיעים את עצמנו: נוהגים לפתע באומץ, בחדות, או בנחישות שלא ציפינו להם. יש לנו רגעים של אכזבה עצמית, אבל לצידם יש רגעים של התעלות עצמית. אלה הרגעים שבהם אנחנו מעוררים השראה בעצמנו. מי שחשבנו שאנחנו עומד מופתע מול מי שמתגלה שאנחנו. הרבה פעמים אנחנו מבינים בדיעבד שעשינו זאת בזכות דמות מעוררת השראה שהכרנו, או סיפור מעורר השראה שנצרנו בזיכרון.